Daf 10a
בִּבְרִיָּיתוֹ שֶׁל עוֹלָם.
Rachi (non traduit)
בברייתו של עולם. כתיב שהיה כל העולם שטוף במים והקב''ה כונסן במקום אחד כמכניס מים בנאד שנתנם באוצרות דכתיב נותן באוצרות תהומות שם חול גבולו ואוצר לים:
תָּנוּ רַבָּנַן: אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִבְרֵאת תְּחִילָּה וְכָל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ נִבְרָא לְבַסּוֹף, שֶׁנֶּאֱמַר: ''עַד לֹא עָשָׂה אֶרֶץ וְחוּצוֹת''. אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַשְׁקֶה אוֹתָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ, וְכָל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''הַנֹּתֵן מָטָר עַל פְּנֵי אָרֶץ וְשֹׁלֵחַ מַיִם עַל פְּנֵי חוּצוֹת''.
Rachi (non traduit)
על פני ארץ. א''י:
אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שׁוֹתָה מֵי גְשָׁמִים, וְכָל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ מִתַּמְצִית, שֶׁנֶּאֱמַר: ''הַנֹּתֵן מָטָר עַל פְּנֵי אָרֶץ וְגוֹ'''. אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שׁוֹתָה תְּחִילָּה, וְכָל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ לְבַסּוֹף, שֶׁנֶּאֱמַר: ''הַנֹּתֵן מָטָר עַל פְּנֵי אָרֶץ וְגוֹ''' — מָשָׁל לְאָדָם שֶׁמְּגַבֵּל אֶת הַגְּבִינָה, נוֹטֵל אֶת הָאוֹכֵל וּמַנִּיחַ אֶת הַפְּסוֹלֶת.
Rachi (non traduit)
משיורי תמצית. מה שנשאר בעבים אחר שתיית':
בתחילה שותה. שם יורדין הגשמים תחילה כך שמעתי:
אָמַר מָר: מִמַּתְּקִין הֵן בְּעָבִים. מְנָלֵיהּ? דְּאָמַר רַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, כְּתִיב: ''חֶשְׁכַת מַיִם עָבֵי שְׁחָקִים'', וּכְתִיב: ''חַשְׁרַת מַיִם עָבֵי שְׁחָקִים''.
Rachi (non traduit)
חשרת מים וחשכת מים. שני מקראות הן חד בתהלים וחד בשמואל בוידבר דוד:
שְׁקוֹל כָּף וּשְׁדִי אַרֵישׁ וּקְרִי בֵּיהּ ''חַכְשָׁרַת''.
Rachi (non traduit)
ה''ג שקול כף ושדי אריש. כלומר קח כף שבמלת חשכת וצרפו עם מלת חשרת וקרי ביה חכשרת שממתקין ומכשירין בעבים:
Tossefoth (non traduit)
קרי ביה חכשרת. פי' הטל הכ''ף מן חשכת ושדי עם חשרת ויהיה חכשרת כלומר שהמים בעננים מתכשרים שהעננים שותים לבסוף הם ממתקים בעבים:
וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, בְּהָנֵי קְרָאֵי מַאי דָּרֵישׁ בְּהוּ? סָבַר לַהּ כִּי הָא דְּכִי אֲתָא רַב דִּימִי אֲמַר, אָמְרִי בְּמַעְרְבָא: נְהוּר עֲנָנֵי — זְעֵירִין מוֹהִי. חֲשׁוּךְ עֲנָנֵי — סַגִּיִּין מוֹהִי.
Rachi (non traduit)
חשוך ענני סגיאין מימוהי. והיינו דכתיב חשכת מים:
נהור ענני. כשהענן קליש זעירן מימוהי ומכלל חשוך סגיאין אתה למד אבל נהור זעירין וחשרת לשון השרה כמו אין שורין דיו (שבת דף יז:) כו' כדדריש ליה רבי יהושע לעיל אבל חשכת מיבעי ליה להכי ולהכי:
כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּתַנְיָא: מַיִם הָעֶלְיוֹנִים בְּמַאֲמָר הֵם תְּלוּיִם, וּפֵירוֹתֵיהֶן מֵי גְשָׁמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ''מִפְּרִי מַעֲשֶׂיךָ תִּשְׂבַּע הָאָרֶץ'', כְּמַאן — כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר: הָהוּא, בְּמַעֲשֵׂה יָדָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא דִּכְתִיב.
Rachi (non traduit)
במאמר הן תלוין. אינן נחות על שום דבר אלא מכונסות ועומדות כמין בריכה ותלויות במאמרו של הקב''ה:
ופירותיהן מי גשמים. משום לישנא דקרא נקט הכי משום דכתיב מפרי מעשיך תשבע הארץ ופירותיהם כלומר מזיעת המים שאין נחסרין כלום כדכתיב (תהילים ס''ה:י') פלג אלהים מלא מים כל שעה והקרן קיימת ופירותיהן מי גשמים וכן מפורש בבראשית רבה:
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ מִתַּמְצִית גַּן עֵדֶן הוּא שׁוֹתֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן וְגוֹ''', תָּנָא: מִתַּמְצִית בֵּית כּוֹר שׁוֹתֶה תַּרְקַב.
Rachi (non traduit)
ונהר יוצא מעדן. סימן לדבר שגן עדן שותה מן הגשמים תחילה דכתיב ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן וגו':
תנא מתמצית בית כור. כלי שמשקין במימיו בית כור יכולין להשקות בתמציתו שיעור זריעת תרקב שהוא אחד מששים בבית כור והכי נמי עולם אחד מששים בגן עדן ודי לו בתמצית העננים המשקין את הגן גן לפני כל העולם כולו כעדן לגן:
תָּנוּ רַבָּנַן: אֶרֶץ מִצְרַיִם הָוְיָא אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה עַל אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה, וְהוּא אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בְּכוּשׁ, וְכוּשׁ — אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בָּעוֹלָם, וְעוֹלָם — אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בַּגָּן, וְגַן — אֶחָד מִשִּׁשִּׁים לְעֵדֶן, וְעֵדֶן — אֶחָד מִשִּׁשִּׁים לְגֵיהִנָּם, נִמְצָא כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ כְּכִיסּוּי קְדֵרָה לְגֵיהִנָּם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: גֵּיהִנָּם אֵין לָהּ שִׁיעוּר, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: עֵדֶן אֵין לָהּ שִׁיעוּר.
Rachi (non traduit)
נמצא כל העולם ככיסוי קדרה. הקטן כנגד הקדרה:
אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא, מַאי דִּכְתִיב: ''שֹׁכַנְתְּ עַל מַיִם רַבִּים רַבַּת אוֹצָרֹת'', מִי גָּרַם לְבָבֶל שֶׁיְּהוּ אוֹצְרוֹתֶיהָ מְלֵאוֹת בָּר, הֱוֵי אוֹמֵר: מִפְּנֵי שֶׁשּׁוֹכֶנֶת עַל מַיִם רַבִּים. אָמַר רַב: עַתִּירָה בָּבֶל דְּחָצְדָא בְּלָא מִיטְרָא. אָמַר אַבָּיֵי: נְקִיטִינַן, טוֹבְעָנִי וְלֹא יוֹבְשָׁנִי.
Rachi (non traduit)
שוכנת על מים רבים. רבת אוצרות בא קצך אמת בצעך:
שרבו אוצרותיה. שקנו עושר:
מים רבים. שמשקין שדותיהן דבבל עמוקים מכל הארצות וגשמים מטפטפין ויורדין שם:
עתירה בבל. עשירה היא בבל שקוצרין בה תבואה בלא מטר שאינן צריכים לגשמים:
נקטינן. דהכי חצדא בבל בלא מיטרא:
דטובעני. היא מקום מצולה ורקק:
ולא יובשני. שאינה יבשה:
Tossefoth (non traduit)
טובעני ולא יובשני. פי' מוטב להיות בארץ שהיא לחה מכשהיא יבשה:
מַתְנִי' בִּשְׁלֹשָׁה בִּמְרַחְשְׁוָן שׁוֹאֲלִין אֶת הַגְּשָׁמִים. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: בְּשִׁבְעָה בּוֹ, חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם אַחַר הֶחָג. כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ אַחֲרוֹן שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל לִנְהַר פְּרָת.
Rachi (non traduit)
מתני' בשלשה במרחשון שואלין את הגשמים וכו' רבן גמליאל אומר בשבעה בו בט''ו יום אחר החג. כלומר בשבעה במרחשון הוא ט''ו אחר החג:
כדי שיגיע האחרון. כלומר קודם ביאת מים לנהר פרת שהוא רחוק יותר:
גְּמָ' אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: הֲלָכָה כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל. תַּנְיָא, חֲנַנְיָה אוֹמֵר: וּבַגּוֹלָה, עַד שִׁשִּׁים בַּתְּקוּפָה. אָמַר רַב הוּנָא בַּר חִיָּיא אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כַּחֲנַנְיָה.
Rachi (non traduit)
גמ' ובגולה ששים. ובגולה אין שואלין עד ששים בתקופה לפי שהוא מקום נמוך ואין צריכים מטר כל כך:
אִינִי?! וְהָא בְּעוֹ מִינֵּיהּ מִשְּׁמוּאֵל: מֵאֵימַת מַדְכְּרִינַן ''וְתֵן טַל וּמָטָר''? אֲמַר לְהוּ: מִכִּי מְעַיְּילִי צִיבֵי לְבֵי טָבוּת רִישְׁבָּא! דִּילְמָא אִידֵּי וְאִידֵּי חַד שִׁיעוּרָא הוּא.
Rachi (non traduit)
מכי מעיילי ציבי לבי טבות רישבא. משעה שמכניסין עצים לאוצר לצורך ימות הגשמים שכן היו נוהגין לפי שהיו יודעין שזמן גשמים הוא משם ואילך ולא היו יכולין לחטוב עצים ביער:
רישבא. צייד עופות כמו אין פורשין רשבים ליונים (ב''ק דף עט:) טבות שם אדם:
אִיבַּעְיָא לְהוּ: יוֹם שִׁשִּׁים, כְּלִפְנֵי שִׁשִּׁים אוֹ כִּלְאַחַר שִׁשִּׁים? תָּא שְׁמַע, רַב אָמַר: יוֹם שִׁשִּׁים כִּלְאַחַר שִׁשִּׁים, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: יוֹם שִׁשִּׁים כְּלִפְנֵי שִׁשִּׁים.
Rachi (non traduit)
כלפני ס'. ולא מדכרינן:
כלאחר ס'. ומדכרינן:
אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: וְסִימָנָךְ עִלָּאֵי בָּעוּ מַיָּא, תַּתָּאֵי לָא בָּעוּ מַיָּא. אָמַר רַב פָּפָּא, הִלְכְתָא: יוֹם שִׁשִּׁים כִּלְאַחַר שִׁשִּׁים.
Rachi (non traduit)
עילאי בעו מים. העומדים בהרים צריכין יותר מים מפני שהגשמים מתגלגלים ויורדין למטה:
תתאי לא בעו מים. שמתכנסין כל מימי ההרים לבקעה ה''נ רב שהיה מארץ ישראל כדאמרינן בעלמא (גיטין דף ו.) מכי אתא רב לבבל וארץ ישראל גבוהה מכל הארצות משום הכי אמר כלאחר ששים ובבבל בגולה מתוך שאינן צריכין לגשמים אין שואלין עד ס' לתקופת תשרי וכן אנו נוהגים שכל מנהגינו אחר בני בבל:
Tossefoth (non traduit)
הלכתא יום ס' כלאחר ס'. וכן עמא דבר ויום תקופה מתחיל:
מַתְנִי' הִגִּיעַ שִׁבְעָה עָשָׂר בְּמַרְחֶשְׁוָן וְלֹא יָרְדוּ גְּשָׁמִים — הִתְחִילוּ הַיְּחִידִים מִתְעַנִּין שָׁלֹשׁ תַּעֲנִיּוֹת. אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין מִשֶּׁחָשֵׁיכָה, וּמוּתָּרִין בִּמְלָאכָה וּבִרְחִיצָה וּבְסִיכָה וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה. הִגִּיעַ רֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵיו וְלֹא יָרְדוּ גְּשָׁמִים — בֵּית דִּין גּוֹזְרִין שָׁלֹשׁ תַּעֲנִיּוֹת עַל הַצִּבּוּר. אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין מִשֶּׁחָשֵׁיכָה, וּמוּתָּרִין בִּמְלָאכָה וּבִרְחִיצָה וּבְסִיכָה וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה.
Rachi (non traduit)
מתני' הגיע שבעה עשר וכו'. אוכלין ושותין משחשיכה שאין אוכלין מבעוד יום כיום הכפורים ותשעה באב:
גְּמָ' מַאן ''יְחִידִים''? אָמַר רַב הוּנָא: רַבָּנַן. וַאֲמַר רַב הוּנָא: יְחִידִים מִתְעַנִּין שָׁלֹשׁ תַּעֲנִיּוֹת, שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְשֵׁנִי.
מַאי קָמַשְׁמַע לַן? תְּנֵינָא: אֵין גּוֹזְרִין תַּעֲנִית עַל הַצִּבּוּר בַּתְּחִילָּה בַּחֲמִישִׁי, שֶׁלֹּא לְהַפְקִיעַ אֶת הַשְּׁעָרִים, אֶלָּא שָׁלֹשׁ תַּעֲנִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְשֵׁנִי!
Rachi (non traduit)
גמ' מאי קמ''ל. האי דקאמר שני וחמישי ושני:
תנינא. בפירקין דלקמן (תענית דף טו:) אין גוזרין תענית כו' שלא להפקיע את השערים שאם היו מתחילין להתענות בחמישי היו קונין למוצאי התענית שתי סעודות גדולות אחד לתענית ואחד לשבת וכסבור המוכר שרעב בא לעולם ואתי לאפקועי שערים:
אפקועי. מבטל שיעור מדה הראשונה וממעטה:
Tossefoth (non traduit)
אין גוזרין תענית על הצבור בתחילה בחמישי שלא להפקיע השערים. פי' שע''י שעשו הצבור תענית יקנו מזון של חמישי ושל שבת וכסבורים העם יוקר היא ויפקיעו השערים:
מַהוּ דְּתֵימָא: הָנֵי מִילֵּי צִבּוּר, אֲבָל יָחִיד לָא, קָמַשְׁמַע לַן. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: כְּשֶׁהִתְחִילוּ הַיְּחִידִים לְהִתְעַנּוֹת, מִתְעַנִּין שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְשֵׁנִי, וּמַפְסִיקִין בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים
Rachi (non traduit)
אבל יחידים לא. שלש תעניות שהיחידין עושין קודם לצבור אינן זקוקין להתחיל בשני דליכא אפקיעת שערים משום יחידים לחודייהו והללו ג' תעניות דיחידים אינן בכלל י''ג תעניות דצבור תדע דקא חשיב במתני' שלש ושלש ושבע:
ומפסיקין בראשי חדשים. שאם חל ר''ח בשני ובחמישי לאחר שהתחילו להתענות פוסקין תעניתם:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source